לפעמים זה מרגיש כאילו יש בינינו גדר שקופה מפרספקס*.
אתה רואה אותי, ואני רואה אותך.
על פניו אנחנו לא כאלה שונים. לך יש קצת יותר שיערות בשפם, לי יש לק ג’ל.
אבל לשנינו יש זוג אזניים, זוג רגליים, לב אחד, זוג עיניים…
ועם זאת, מדהים כמה העיניים האלו רואות את העולם אחרת.
ולא, דווקא אין לי בעיה עם תפיסת העולם שלך, כל זמן שהיא לא שוללת את שלי.

נראה לי שפה קבור הכלב, אתה מבין?
אתה מרגיש צורך לכסות אותי, להסתיר אותי, לקבוע עבורי מה יהיו החלומות שלי, איך תראה הזוגיות שלי.
אתה רוצה להחליט עבורי את מי לאהוב, מה לחשוב, איך להתנהג והיכן.

ואני…
אני פשוט לא אוותר על עצמי, בשביל אף אחד.

*אל תשאלו אותי למה פרספקס, זה החומר שעבדנו איתו בשיעורי טכנולוגיה בכיתה ח’ וזה החומר של הדימוי זה).

"אלבום הבכורה של מיטל הוא מעיין מראה לחיים של כולנו, הוא עוסק ומנתח את הדילמות והמחשבות שמלווים אותנו, את הסיטואציות שגורמות לרגש שלנו להציף את הכל ולחשב מה נכון ורצוי. כשאת כל הטקסטים, המילים והשפה עוטף סאונד מהודק ומתוחכם שמשלב פופ ומוזיקה אלקטרונית. "